
פרויקט גמר
בהנחיית אדר' שם טוב צרויה
שׁוּקליטה |
בתור בת לעולים מבריה"מ לשעבר, בחנתי את סוגיית העליה וההשלתבות במדינת ישראל, ובחרתי לתכנן מרחבים פיזיים חדשים, שיתנו מענה מתאים להשתלבות בחברה הישראלית תוך שמירה על הזהות האישית מארץ המוצא.
השוק העירוני הוא מקום ססגוני ודחוס שבו מתהווה קהילה. המתווה הפתוח המתווך בין דתות, תרבויות ומרקמים עירוניים מהווה את הבסיס הטוב ביותר לתהליך הקליטה בחברה הישראלית.
כיום, מרקם הבינוי סביב שוק רמלה איננו רציף, ומותיר יציאות רבות מתוך השוק המובילות לשום מקום.
מטרת הפרויקט היא לאחות את המרקם העירוני ע"י משיכת תוואי הדרכים היוצאות מתוך השוק והרחבת תפקודו אל הצדדים, תוך שימוש בשכבות ההיסטוריות והתרבותיות לתכנון סביבה לקליטת עולים חדשים.






השוק מתפקד כמתווך- בין מרקים אורבנים שונים, בין האנשים המגיעים אליו מדי יום, ובין הדתות והתרבויות המתקיימות לצידו

השוק מורכב משכבות שונות שמתפקדות יחד לידי מרקם אורבני ייחודי. בחרתי לרתום את השכבות הללו לטובת התכנון של הפרויקט בהמשך

לאחר כמה ביקורים, גיליתי שאינטנסיביות החוויה בשוק העירוני מופסקת בצורה דרסטית בשתי סיטואציות- לקראת ההגעה לרחוב הראשי
(רח' הרצל) ולאחר יציאה לאחת מה"צלקות" האורבאניות שקוטעות את רציפות הבינוי מסביב לשוק. לכן, נקטתי בכמה צעדים לתכנית בינוי כללית לאיזור השוק

בחרתי להתמקד באחד מהאוזרים הריקים לצד השוק.
השטח שבחרתי מתפקד כיום כחניה ונמצא באיזור ששיך לכנסיה הארמנית, ובמקום עומדות הריסות של מבני המנזר הסמוך


את קומת הקרקע בחרתי להשאיר כמה שיותר פתוחה כדי לאפשר מעבר רציף לשוק ולהותיר "טביעת אצבע" עדינה במרקם הקיים. יצרתי חצר פנימית מונמכת כדי להתחבר למפלס רחוב קהילת דטרויט. את הריצוף תכננתי בהשראת הגריד המונדריאני, כך שיתן חופש תנועה מירבי ויהווה ניגוד לריצוף האבן





כניסה מרח' קהילת דטרויט- הכיכר המונמכת מאפשרת כניסה רציפה ממפלס הרחוב, ומעבר חופשי בין הגלריות בקומת הקרקע

איזורי ישיבה מוצלים בתוך הכיכר המונמכת
החצר הפנימית – קפלי הקרקע מייצרים תחימה והפרדה עדינה בין חללי הגלריות והיקב לבין איזורי הישיבה המוצלים, ומייצרים עושר של סיטואציות שונות לשהיה ומעבר

כניסה מכיוון השוק- צמצום המרחבים הפתוחים לצד השוק משמר את האינטנסיביות במעבר בין השוק לחצר הפנימית

חיזוק פעילות השוק בשעות הערב הייוה ערך חשוב במהלך תכנון הפרויקט

חזית צידית- השימוש בגריד המונדריאני נוכח גם בקירות המסך בקומה הציבורית

איזורי ישיבה מוצלים בתוך הכיכר המונמכת
חזית צידית- המפלס העליון מחבר בין הקומות הציבוריות בבנינים

הירידה לאודיטוריום- יצירת כפלי הקרקע במתחם החצר הפנימית מנכיחה את השכבות ההיסטוריות הקיימות במקום, ומייצרת חווית שיטוט לצד מקומות שהיה אינטימיים

אודיטוריום חיצוני- מדרגות המשמשות לירידה לצד מדרגות ישיבה רחבות

הירידה אל האודיטוריום מתוך החצר הפנימית

מבט מטה מהמפלס הציבורי- אפשר לראות את קפלי הקרקע, הגריד ואת מערך התנועה מתוך העתיקות אל היקב

בהריסות המנזר הארמני ממוקמים אזורי טעימות היין

האודיטוריום

בר היין נמצא במרתף היקב, ומתנשא לגובה של 9 מ'. בבר, יצרתי תקרת קשתות מקונסטרוצית פלדה בחיפוי רשת, בהשראת תקרת הקשתות במרתפי ההריסות. כאן הקשתות הופכות לאלמנטי תאורה שמגיעים עד לתקרה
